בעקבות הדיון בעתירות נגד חוק האזרחות והכניסה לישראל: בג"ץ הוציא צו על תנאי המורה למדינה להסביר מדוע לא יבוטל החוק המפלה והדרקוני

ביום 25.4.2022 עתרו לבג"ץ האגודה לזכויות האזרח, המוקד להגנת הפרט ורופאים לזכויות אדם נגד חוק האזרחות והכניסה לישראל שנחקק מחדש במרץ 2022. הארגונים טענו כי מדובר בחוק גזעני שתכליתו דמוגרפית, אשר אינו מאפשר לפלסטינים להסדיר את מעמדם בישראל בעילה גורפת של סיכון ביטחוני. כמו כן, נטען כי החוק פוגע בשורה ארוכה של זכויות יסוד של מי שהוּתר להם לשהות בישראל ושהפכו ברבות השנים תושביה הלכה למעשה  – ובייחוד נשים נפגעות אלימות מצד בני זוגן וילדים אשר נותרים ללא תושבות בבגרותם.

בתגובה מטעם משיבי הממשלה מיום 13.11.2022, נטען כי החוק חוקתי ומידתי וכי יש לדחות את כל העתירות שהוגשו נגדו, לרבות עתירת הארגונים. בעקבות הדיון שהתקיים ביום 1.12.2022, הורה בית המשפט למדינה להודיע בתוך 90 יום מהי נכונותה לערוך שינויים במספר סוגיות.  ביום 27.7.2023 עדכנה המדינה, בין היתר, כי הוחלט לאפשר מתן מעמד ארעי מסוג א/5 לנשים בגילאים 50-40 שהינן בנות זוג של אזרח או תושב ישראל השוהות בישראל בהיתר מת"ק 10 שנים לפחות, ונמסר כי קבוצה זו מונה כ-1,300 נשים. על פי הודעת עדכון שהוגשה בהמשך, ביום 3.7.2024, מתוקף שינוי זה ניתן עד כה מעמד ארעי ל-701 נשים (249 בשנת 2023 ו-452 בשנת 2024).  

בתגובת הארגונים העותרים מיום 21.9.2023, נטען כי המדינה לא התייחסה בתגובתה לעניינים שבליבת החוק, והותירה ללא כל מענה את רובם הגדול של הנפגעים מן החוק, משפחות ויחידים, וזאת ללא כל הצדקה ביטחונית של ממש. הארגונים הוסיפו כי השינויים המצומצמים שהוכנסו בעקבות החלטת בית המשפט, מעידים כי רבות מהמגבלות האחרות שנותרו על כנן הן שרירותיות. על כן התבקש בית המשפט להוציא צו על תנאי ולקבוע דיון בעתירה. 

ביום 8.7.2024 התקיים דיון בעתירות, ואחריו הוציא בג"ץ צו על תנאי המורה למדינה להסביר מדוע לא יבוטל חוק האזרחות והכניסה לישראל. הצו ניתן בהתבסס על חלק מדרישות הארגונים, ומונה בעיות בחוק אותן זיהה בית המשפט בכל הנוגע למי שכבר חיים בישראל שנים ארוכות, בין אם קטינים, ובין אם בגירים בהליכי איחוד משפחות, וכן מי שנמצא בהליך ההומניטארי.