המוקד בדו"ח חדש: "בחזקת נעלמים – העלמותם של תושבי רצועת עזה לאחר שהיו בחזקתם של כוחות הביטחון"; בג"ץ מסתפק בטענת המדינה כי "אין אינדיקציה למעצר או החזקה" בנעדרים ודוחה את העתירות לאיתורם

דו"ח חדש של המוקד להגנת הפרט עוסק בתופעה החמורה של העלמה המונית בכפייה של פלסטינים מרצועת עזה, בה נוקטת ישראל במסגרת המלחמה העקובה מדם שפרצה לפני למעלה משנה. מאז פרוץ המלחמה, עצרה ישראל אלפי פלסטינים ברצועת עזה ומחזיקה בהם בתנאי כליאה הרחוקים מלקיים את הסטנדרטים המינימאליים המחייבים, תוך שימוש נרחב בהתעללות ואלימות. מאות מהם מוחזקים לתקופות זמן ממושכות במחשכים מתוקף חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב-2002 ותיקוניו השונים, תוך ניתוקם מהעולם וללא ביקורת שיפוטית.

המוקד הוא למעשה הגורם היחיד דרכו פלסטינים יכולים לאתר את קרוביהם המוחזקים במעצר על ידי ישראל, משום שאף מידע אינו נמסר ישירות למשפחות. אך מאז פרצה המלחמה, ישראל חדלה למסור למוקד מידע כלשהו בנוגע לכלואים עזתים, ואף הפרה את חובתה הבסיסית לעדכן את הצלב האדום או להקים מרכז מידע שיתן למשפחות מידע מהימן לגבי מעצרם של יקיריהם ומקום החזקתם. רק במאי 2024, בעקבות מאבקו המשפטי הנחוש של המוקד לאיתור מאות הכלואים העזתים אשר בני משפחותיהם פנו אליו בעניין מאז פרוץ המלחמה, מסרה המדינה כתובת מייל אליה ניתן לפנות כדי לתאם עבור הכלוא פגישה עם עורך דין, אשר גם כיום מהווה הדרך היחידה לגלות את המקום בו הוא מוחזק. אך בעשרות מקרים המצויים בטיפולו של המוקד, הרשויות הישראליות לא הצליחו לאתר עזתים שנראו בפעם האחרונה על ידי משפחותיהם או מכריהם עת הוחזקו על ידי חיילים ישראלים, ובתקופה שממאי עד אוקטובר 2024, בכ-400 מהבקשות שהוגשו, השיב הצבא למוקד כי "אין אינדיקציה למעצר או החזקה" של אותו אדם.

אמנם, בחלק מאותם 400 מקרים, ניתן להניח שהאדם אכן לא נעצר אלא אבד הקשר איתו בנסיבות המלחמה הכאוטיות, ואולם, בלא מעט מקרים, מדובר, כאמור, באנשים שנראו לאחרונה בעת שהיו בחזקת או בסמוך לכוחות הצבא ברצועת עזה, או שנצפו במתקני כליאה שונים על ידי תושבי הרצועה שהשתחררו ממשמורת ישראל. בנוסף, השימוש האסור שעושה הצבא בעזתים כמגינים אנושיים – כפי שפורסם בתחקיר עיתונאי – מחזק את החשש שהצבא אינו מתעד כנדרש את המוחזקים בידיו, אשר אולי אף מוצאים בנסיבות אלה את מותם, ללא שנותר לכך כל תיעוד.

עד כה, הגיש המוקד 24 עתירות הביאס קורפוס בעניינם של 30 בני אדם – לרבות נער בן 17 וילדה בת 5 – בעקבות מענה של "אין אינדיקציה למעצר או החזקה", אשר רובן נדחו מבלי שנודע גורלו של העותר. המקרים הללו מעידים על כשל שיטתי בתיעוד על עצם החזקתם של אנשים במשמורת לפרק זמן כלשהו ועל קורותיהם במהלך ההחזקה. המוקד מציין בדו"ח החדש כי מצב בו לא ניתן לברר את גורלם של אנשים שנראו במשמורת הצבא, מעודד יחס ומעשים פסולים כלפי המוחזקים במשמורת, ומסכל כל אפשרות לחקירה כלשהי של חשדות בדבר עינויים ופגיעות קשות בזכויות. המוקד מזכיר כי על הצבא לעמוד בחובות החלות עליו מכוח דיני המלחמה, לרבות החובה לתעד באופן מדוקדק כל אדם שמוחזק במשמורתו, אף אם הוא לא בגדר עצור, או שהוחזק לתקופה קצרה, וכן אלה שנפטרו בחזקתו; להחזיק את האנשים במקומות מסומנים המיועדים לכך, גם אם בשטח הסמוך ללחימה; ולהקים מאגר מידע מרכזי שיאגד את כל המידע האמור, או שימסור מידע זה לארגון הצלב האדום הבינלאומי. בהיעדר הכרה של הצבא בחובות החלות עליו, מתפקידו של בית המשפט להורות לצבא לפעול באופן זה, ולהבהיר לו שהוא כפוף למשפט הבינלאומי, ובייחוד לדיני המלחמה.