המוקד בפניה דחופה ליועצת המשפטית לממשלה: יש לעצור את הליכי הגירוש של תושבים ואזרחים שהינם בני משפחה של מפגעים, הננקטים מתוקף חוק הגירוש הבלתי חוקתי והדרקוני

ביום 5.3.2025 פנה המוקד להגנת הפרט ליועצת המשפטית לממשלה וליועצת המשפטית של הכנסת, בדרישה כי יורו בדחיפות לעצור את יישום "חוק גירוש משפחות מחבלים, תשפ"ה-2024", שנחקק ביום 7.11.2024. החוק מסמיך את שר הפנים לגרש מישראל – בכפוף לעריכת שימוע – אזרח ישראל לתקופה של 15-7 שנים ותושב ישראל לתקופה ל 20-10 שנים, אם הינו בן משפחה מדרגה ראשונה של פעיל טרור ו"ידע או היה עליו לדעת מראש על תוכניתו של המחבל לבצע מעשה טרור ולא עשה את כל המאמצים הנדרשים כדי למנוע את עשייתו, את השלמתו או את תוצאותיו..." או אם "הביע תמיכה או הזדהות עם מעשה טרור או פרסם דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה טרור או לארגון טרור".

המוקד טען כי מדובר בחוק בלתי חוקתי ודרקוני, אשר נוגד את השיטה המשפטית הקיימת, בהיותו חוק הפוגע בצורה אנושה בזכויות אדם, בראשן בגרעין הזכויות לתושבות ולאזרחות, המהוות זכויות יסוד שהן תנאי לשלל זכויות בסיסיות נוספות התלויות בהן. המוקד הוסיף וטען כי החוק מסמיך את שר הפנים, שהוא גורם פוליטי בעליל, לבצע שלילה כזו בהליך מנהלי גרידא, שלא נקבעו לו אמות מידה ברורות וכמעט ללא הגבלות.

המוקד טען כי חוק הגירוש רחוק מלעמוד בתנאי פסיקת ההגבלה הקבועה בחוק: כבוד האדם וחירותו, שכן נוסחו כללי ועמום, הוא מקנה שיקול דעת גורף לגורם פוליטי, ותכליתו אינה ראויה. בנוסף, הסנקציה המוטלת על בן משפחה של מי שמוגדר כמחבל אינה מידתית באופן קיצוני. "לא בכדי", כתב המוקד, "מדובר בחוק אשר אין לו אח ורע במדינות נאורות ודמוקרטיות".

המוקד הבהיר ליועצות המשפטיות כי הוא פונה אליהן עתה משום ששר הפנים החליט להפעיל את החוק למרות היותו בלתי חוקתי, מחוסר אמות מידה להפעלתו, ונטול התייחסות לגורל התושבים והאזרחים שהחוק יופעל נגדם, לרבות לאן יגורשו ואיזה מעמד יינתן להם. נוסף על כך, שר הפנים הפעיל עתה את החוק נגד תושבים אשר לא הורשעו בדבר, ואף באופן רטרואקטיבי – בגין מעשים שנעשו בטרם נחקק החוק. משכך, ביקש המוקד, כי היועצות ינחו את שר הפנים שלא ליישם את החוק ולהקפיא את הליכי הגירוש בהם החל – אשר שניים מהם מצויים בטיפולו של המוקד.